שיעור 5 – הסוכר הסמוי הורג אותנו – חלק שני
התחלתי את השיעור הקודם שלי במשפט: "אם יש יום מקולל בהיסטוריה האנושית, אז זה היה היום שבו האדם למד איך לקחת פירות, ירקות, דגנים ושורשים ולהפוך אותם לסוכר תעשייתי".
הנה היום המקולל השני בהיסטוריה האנושית: היום שבו החליט האדם שהצבע הלבן הוא יפה, נעלה וטוב והצבע השחור הוא רע ונחות. (זה מגיע כמובן מהתקופה של העבדות שבה הלבנים היו הנעלים וקהי העור היו העבדים הנחותים.) בתקופה זו כל דבר לבן היה מוערך וכל דבר כהה נחשב לנחות וסוג ב'. האריסטוקרטים היו אפילו צובעים את הפנים שלהם בלבן.
התוצאה ההרסנית של החשיבה המעוותת הזאת הייתה ניסיון להפוך כל דבר בעל צבע כהה לכמה שיותר לבן – כמו להוריד את הקליפה מהאורז, מהחיטה ומהקטניות כדי שיהיו לבנים יותר. איזה רעיון מטומטם! הרי כל הוויטמינים, המינרלים והסיבים נמצאים בקליפה.
איזו טעות נוראה! איזה טמטום!
איזו שטות זה לקחת משהו טבעי, מלא בערכים תזונתיים מעולים, להפשיט אותו מכל הדברים הטובים ולקבל אבקה קמחית לבנה או גרגרים חסרי כמעט כל ערך תזונתי – שהם בעצם עמילן וקלוריות ריקות.
זה לא מזון! זה מקור לצרות, למחלות ולסוכרת!
הבדיחה היא שהיום אפשר למצוא בשוק מוצרים שהם 99% קלוריות ריקות כשהם "מועשרים" בוויטמינים. אבל אני שואלת אתכם: למה צריך להעשיר משהו בוויטמינים? לא פשוט יותר לא להפשיט של הגרעין מהוויטמינים הטבעיים שלו מלכתחילה?
למה תעשיית המזון ממשיכה עם הנוהג הזה היום, זה דבר שהוא נשגב מבינתי. אלא אם כן הרעיון של הקונספירציה העולמית להפוך את כולנו לשמנים וחולים כדי שנתמכר לסוכר ונצרוך תרופות קוסם לכם.
בקיצור, מה שרציתי להגיד לכם השבוע הוא שכל העמילן בקמח הלבן שממנו עשויים הלחם, הפסטה, הפיתות ודומיהם הופכים בגוף תוך כמה דקות לסוכר שהופך לשומן. לא מספיק להעלים את הסוכר הלבן שנמצא בממתקים או בשתייה המתוקה. חייבים להעלים גם את העמילן והפחמימות הפשוטות. מבחינתנו הקמח הלבן נחשב "סוכר סמוי".
אני יודעת שהדברים הללו טעימים, ואולי קשה להיפרד מהם אבל אני רוצה שתעשו ניסוי: אל תאכלו אותם במשך שבוע אחד ואחר כך לכו ותאכלו בכוונה בגט או פיתה או חלה טרייה שיצאו מהתנור. רוב הסיכויים שתחטפו כאבי בטן ובנוסף תהיה לכם עלייה ומייד אחריה נפילה רצינית ברמות הסוכר ותרגישו כאילו אתם מסוממים.
הסיבה שבא לכם בכלל מוצרים מקמח לבן היא שהתמכרתם שוב לפחמימות פשוטות ולסוכר. אני לא אתפלא אם לא עליתם גם כמה קילוגרמים במשקל ואתם בחריגה מהמשקל שאתם אמורים להיות בו אחרי שלב הירידה במשקל.
נכון?
למזלנו אנחנו תמיד יכולים לתקן את זה ולעשות מחזור נוסף של ירידה במשקל ולהיגמל שוב מסוכרים. כל החוכמה היא לשמור אחר כך על העקרונות הללו ולא לחזור למאכלים ההרסניים יותר. אם תתנו לגוף שלכם מזון טבעי, לא מעובד ומלא בערכי תזונה טובים אתם תראו שהגוף לא יבקש יותר את הפחמימות הללו והתשוקה לסוכרים ופחמימות תרד כמעט לאפס או תיעלם.
מעבר לרצון לרדת במשקל כדי להראות טוב, צריך לעשות גם החלטה בראש להיות בריא לכל החיים. כשתעשו את ההחלטה להיות בריאים אתם גם תהיו רזים. כשתפנימו שהסוכרים והפחמימות הללו הורגים אתכם בהדרגה בכל יום (למרות שהם מאוד טעימים) כל השאר יהיה קל. הבעיה היחידה היא שהזמן שלוקח לסוכרים הללו להרוג אותנו הוא קצת יותר ארוך מכל רעל או סם אחר, ולכן אנחנו לא מתייחסים לנזק שזה עושה לנו בגוף עד שזה מאוחר מדי.
חבר'ה, מבצע "חיסול הסוכרים הסמויים מהתפריט" ממשיך.
בהצלחה, אואנה
אהבתם את השיעור? התחילו להתנסותו ונסו תפריט דיאטה ללא סוכר וגלוטן
